אני חולה על רכילות. זהו, אמרתי את זה.
אני מכורה לפייסבוק ונעזרת בו כדי להציץ בחייהם של החברים והמכרים, אני אוהבת לראות את האח הגדול וסדרות הריאליטי מסוגו, מקפידה לקרוא את מדורי הרכילות באינטרנט וקופצת על כל עמודי העיתונות המקומית ישר לטפטופים ומדורי הרכילות.
אז מה? כולם אוהבים. אני היחידה שאומרת את זה 🙂

מידי פעם עולה אייטם עלי במדורי הרכילות וזה משמח אותי מאוד.
משהו בפרסום הזה נותן לי איזה "חותמת" שאני מישהו. קשה לי להסביר את זה כי ברור לי שזה פסיק קטן בעשייה שלי ובכלל אבל… עם כמה שכיף לי לכתוב, זה עוד יותר כיף כשכותבים עלי.

השבוע קיבלתי שיחה מעניינת שהתפתחה לפגישה מעניינת עוד יותר והתוצאה?
מדור רכילות מקומי משלי!

קיבלתי שיחה משרון שוורץ שסיפרה לי שהמנהלים במודיעינט קראו את הבלוג שלי ומאוד אהבו את הכתיבה. הם ביקשו שאגיע לפגישה ונראה איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. לקראת הפגישה עבדתי על עצמי ושמתי לעצמי קוים אדומים עליהם לא אעבור.
הבלוג שלי הוא שלי, הוא ממני, הוא פסיכולוג פרטי שלי. הבלוג שלי לא למכירה.
לא אעשה בו סיקור של מוצרים, לא אמכור את הכתיבה שלי ולא תהיה בכלל שיחה בנושא.
חיכיתי מאוד לפגישה וספרתי את הימים.

הפגישה התקיימה במשרד של מודיעינט (מעל קפה לואיז).
אז נתחיל בזה שמדובר בקבוצה של תושבי העיר שמה שמוביל אותם הוא הזיקה לעיר, לתושבים, לעסקים המקומיים ועל רקע הדברים האלו מאוד התחברנו.
בשיחה עלו כמה וכמה רעיונות. חלקם עוד בפיתוח וחלקם כבר יצאו לפועל בימים הקרובים אבל… מה הכי מגניב?
אחד הרעיונות שעלה הוא שיהיה לי מדור רכילות מקומית משלי.

ישר התחלתי לשים קוים ושורות:
"אבל חשוב לי חופש פעולה, חשוב לי לתת במה לעסקים בעיר ולא רק לפוליטיקה וסלבס מקומיים, אני ארצה להכניס גם אייטמים על אושיות פייסבוק, אולי גם משהו על בני נוער."
די מהר הבנתי שכשדורון בן שמחון (אחד מהבעלים) אמר לי "אני רוצה שיהיה מדור רכילות ושהוא יהיה שלך" הוא התכוון לזה.

כנראה שבמהלך חיי, איבדתי את התמימות ובלי לשים לב, אני מחפשת את הקאץ'.
איפה האותיות הקטנות? מה לא מספרים לי?
כיוון שאני כל כך שונאת את התחושה הזאת, תמיד כשאני עושה הסכמים ולאורך כל חיי אני מוודאת ב-100% שהצד השני הבין לגמרי את מה שסוכם עם המשמעויות הישירות והעקיפות שלו כדי שלא יהיו שאלות, טענות או חלילה הרגשה לא טובה בהמשך.
פתאום הבנתי שאני יושבת מול מישהו שחושב כמוני. מישהו שעומד מאחורי אותם אמות מידה של הגינות כמו שלי ומנהל את חייו ועסקיו בצורה זהה. הופתעתי.
מיד הורדתי את המגננות שלי ומאותו רגע, רק דברים טובים עלו בשיחה והכל הוחלט ברוח טובה ובהרגשת שיתוף מדהימה. הרגשה של פרגון ובנייה משותפת עם אפשרות למיזם  מקסים!

אז ממחר מלא דברים חדשים יקרו.
ממחר אני מפסיקה לחשוד בכל הצעה ובכל פנייה אלי.
החודשים האחרונים ושיתופי הפעולה האחרונים שלקחתי בהם חלק אמנם השאירו אותי מצולקת אבל אסור לי לשכוח שאחריהם כבר היו שיתופי פעולה אחרים שעשו בהחלט חוויה מתקנת ואין שום סיבה שצלקות העבר ימנעו ממני את הצלחות העתיד.
ממחר אני אתחיל להכניס את עצמי לשגרה ולא אשקע בבלבול שעטף אותי מאז שהחיים שלי הוקצבו לשעתיים. המצב של לוטן כבר משתפר, אנחנו עדיין במקטעים של שעתיים אבל הביקורת הבאה רק בעוד חודש וממחר אני יוצאת מהבלבול הזה שנפלתי אליו.
ממחר אתחיל לתכנן את מדור הרכילות של מודיעינט. אחליט על השם של המדור, אפנה לאנשים וחברים, מוכרים יותר ומוכרים פחות, עסקים ועצמאים, סיפורים מרגשים או סתם עניינים משמחים. אתן במה לכולם.
עוד הזדמנות שנפלה בחלקי לשמח אחרים. לתת למישהו את ההרגשה שאני הרגשתי כשכתבו עלי בעיתון.

בתקופה האחרונה השתכנעתי שמשהו בטבע יצא מאיזון.
מסיפורים שלי, של חברות, פוסטים בפייסבוק, המצב הבטחוני… כבר כמה זמן מרגיש לי שמשהו השתבש והכוכבים יצאו ממסלולם.
בשבוע האחרון מרגיש לי שהכל מתחיל לחזור למסלול התקין.
נראה לי שהטבע עשה אתחול מחדש ודברים חדשים ומרגשים מתחילים לצוץ מכל פינה.

אני רוצה להאמין שאני לא לבד.
שהאיזון יחזור לחיי כולם, שהתחלות חדשות מחכות לכולנו מעבר לפינה, שהבעיות יכנסו למסלול של פתרונות, שהאנרגיות להתמודדות יחזרו, שכל יום יהיה טוב יותר מקודמו, שכוחות הטבע יחזרו לאיזון מלא.

ככה אני רוצה לחיות מהיום. בהחלטה שמחר יהיה יותר טוב. מצטרפים?

קדימה, תורידו מודיעינט לסלולרי ותתחילו לעקוב אחרי המדור. איזה מדור? המדור שלי!!!
להורדת האפליקציה לסלולרי לחצו כאן
רוצים לפרגן למישהו במדור? לעצמכם? קדימה, דברו איתי 🙂