יכול להיות שכשקראתם את כותרת הפוסט, הנחתם על מה אקשקש היום. אם ניחשתם, הפכתי לצפויה ויש לי עבודה מול עצמי לעשות ואם לא, אז היום נושא הקשקשת שלי הוא "מחירים שפויים". מתחשק לי לדבר על ההגדרה שאנשים בוחרים להשתמש כשהם מחפשים משהו בזול.
כן, כן. כולנו מחפשים דברים בזול. לא ממש חידשתי לכם. אז אם ככה, למה לא נעים להגיד את זה בקול רם?
במקום להגיד: "מחפשת ספר שעושה גוונים ומוכן לגבות מחיר זול" אתם בוחרים במינוח "מחיר שפוי".

מחיר שפוי? זאת ההגדרה שתאפשר לכם להרגיש טוב עם עצמכם?
נראה לי שאתם צריכים לעשות עבודה מול עצמכם כדי להבין מה במילה "זול" גורם לכם אי נעימות. העובדות בשטח מוכיחות שלא נעים לכם להוציא אותה אל הזירה החברתית ולהתנסח ככה.
מה אתם חושבים שזה אומר עליכם? אתם חוששים שיחשבו שאתם קמצנים? שיחשבו שאתם מחפשים דברים לא איכותיים? זה לא מכובד לחפש משהו איכותי ולבקש שיהיה זול? לפני שאחטוף גם בעצמי בתגובות, אני אבהיר את עמדתי. זה לגיטימי לחפש משהו בזול וגם לגיטימי להצהיר על כך בצורה ברורה וגלוייה. אין כל סיבה לאי הנעימות שגרמה לכם להתנסח ולחפש "מחיר שפוי" במקום "בזול".
עכשיו שחקו איתי משחק וצאו לסיבוב בנעליים של מי שאמור להציע את עצמו כנותן שירות בתגובה למה שחיפשתם. איך הוא אמור להרגיש כשהשפיות שלו עומדת למבחן במחיר שידרוש?

אני שמה רגע בצד את המגזימים שמבקשים את העוגה הכי יפה, הכי ייחודית ומקצועית ושתהיה מוכנה בלוח זמנים בלתי אפשרי. אה… ואם אפשר, אז כמובן ב"מחיר שפוי". היום לבקש מחיר שפוי הפך סטנדרט לכל חיפוש ברשת אבל לכל מקצוע ותחום יש עקומת למידה.
באופן טבעי והגיוני, מי שבתחילת דרכו יבקש מחיר זול יותר מאשר אלו שכבר התבססו וצברו ניסיון.
האם זה מעיד על איכות העבודה של מתחילי הדרך? בהחלט לא!
כל מה שזה מעיד הוא על הסיכון שאתם, הלקוחות, לוקחים על עצמכם.
בחרתם ללכת על האופציה הזולה והבלתי מנוסה? סחטיין עליכם. אם נפלתם על מישהו מוכשר שיצא לדרך אבל ברור שהולך להצליח בענק, הרווחתם. אם נפלתם על מישהו מוכשר שיש לו עוד כברת דרך לעשות לפני שיוכל להגדיר עצמו "מקצוען", הרווחתם פחות.
בכל מקרה, הרווחתם. הרווחתם כיוון שקיבלתם את השירות במחירים זולים ממחיר השוק.
זה אומר שהשוק לא שפוי? ממש לא.
זה רק אומר שיש מי שכבר עשו טעויות, החזירו ופיצו לקוחות, הלכו להשתלמויות, תרמו לקהילה, שיווקו, פרסמו ובנו לעצמם שם. המחיר שהם גובים מגלם בתוכו את הדרך שהם עשו.

לפעמים מרגיש לי שעצמאים נשפטים יותר כשהם מחליטים להעלות מחירים.
מתי זה מרגיש ככה? כשאני רואה שרופא מתחיל את דרכו ושכרו מאוד בסיסי. אחרי סיום ההתמחות, שכרו עולה. אחרי התמקצעות, השתלמויות, מאמרים ודרכי עבודה שהוא ממציא ומוכיח את עצמו בהן, שכרו עולה בהתאם ליכולותיו. מישהו קורא לו "לא שפוי"? לא. כשרופא, עו"ד או מהנדס תוכנה לומדים ומתקדמים ביכולות שלהם, זה נראה לכולם הגיוני שדרישות השכר שלהם הולכות ועולות.
כשצלם מגיע לשלב בו הוא כבר בטוח בעצמו ובתוצרים שהוא מספק ומבקש לגבות מחיר שיסב לו גאווה פתאום השפיות שלו מוטלת בספק על ידי הלקוחות.

לאחרונה למדתי שאם דברים מאוד מפריעים לנו, הם כנראה משקפים לנו משהו על עצמנו שלא נעים לנו לראות.
אני לא מדברת על מישהו שחתך אתכם בנתיב או ילד שקרא לבן שלכם בשם מעליב. אלו מעצבנים על פני השטח ויוצאים לנו מתשומת הלב באותה מהירות כפי שהגיעו לשם.
אני מדברת על הדברים שמפריעים לכם ואתם בכלל לא שמים לב כי באופן לא מודע, אתם נמנעים מלהתמודד איתם. אני מדברת על השלכת אי הנעימות שלכם על אחרים כדי לא להתמודד מולה.

האם המחירים של נותני השירות שפויים? מחירים הם לא בעלי דעה ולכן אי אפשר להגדיר אותם כאילו יצאו מדעתם. תמחור הוא תוצאה של חישוב משך הזמן שיקח לספק את השירות או התוצר, שעות העבודה (לילה, סוף שבוע, חגים), עלויות של חומרים וגם הזמן שלקח לפרסם, לשווק כדי להגיע למצב בו תפנו בבקשה להצעת מחיר.
אגלה לכם עוד משהו. התמחור לא רק מגלם את ההשקעה בעבר, הוא גם מגלם את מה שבעל העסק ירצה להשיג בעתיד. לאחרונה, למשל, גיליתי שיש סופרים שמציעים את ספרם להורדה בחינם למשך כמה זמן כדי להגיע לכמות הורדות שתגדיר את ספרם כ"רב מכר".
זה אומר שהם שברו את השוק? זה מאפשר לי לבוא למישהו בתלונות? ממש לא! זאת דרכם והיא שלהם לצעוד בה.

אני מבינה שזה מביך לכתוב בקבוצות ברשת:
"שלום, אני מחפשת צלם לצילומי משפחה מעולה, מקצועי, איכותי ומומלץ ושיהיה זול בטירוף!".
כמו שאתם מהירים על ההדק להביע דעה ולהעמיד על מקומם את המגזימים שברשת, כך גם אחרים. יש סיבה לכך שאתם לא מתנסחים במונח "זול" כשאתם מחפשים איש מקצוע או שירות. הסיבה היא שאתם חוששים שיעמידו אתכם על מקומכם (ובצדק).
אנחנו חיים בעידן בו השוואת מחירים היא דבר שכיח שכל קניין חייב לעשות לפני שירכוש את המוצר או השירות אותו הוא מחפש. אבל אפשר בהחלט לעשות את זה בצורה שהיא לא פוגענית.
גם אני מחפשת את החשמלאי הכי זול, את העוגה המזולפת הכי זולה או את מפעילת היומולדת הכי זולה. חשובה לי האיכות אך במקביל גם המחיר.
זה הופך אותי לקמצנית? לדעתי לא. אחותי קראה לי פעם "מחושבת" ואולי זה מדויק יותר 🙂
יש מוצרים ושירותים בהם אני לא חוסכת ולכן לא מחפשת את הדיל הכי זול בשוק ואז החיפוש שלי מכוון יותר לאיכות וכשיש לי צרכים בהם יש לי תקרת תקציב, במקום להעביר את רגשות האשמה שלי אל נותני השירות ולרמוז שמי שגאה באיכות שלו ומתמחר בצורה שתסב לו אושר הוא לא שפוי, אני פשוט מוסיפה להגדרת החיפוש שלי את התקציב.

כמה פשוט לומר שאתם מחפשים מאפרת לאירוע קטן שלא לוקחת מעל 150₪? מי שזה לא מתאים לה, לא תציע את עצמה ומי שכן, הרוויחה ביחד איתכם.

חשוב שתבינו שאתם לא עובדים על אף אחד.
בכל פעם שאני רואה שמישהו מחפש מוצר/שירות במחיר "שפוי" אני יודעת בבירור למה הכוונה ומיד נודדת במחשבות למה לא נוח למחפש להודות בכך שיש לו תקציב מוגבל.
ההגדרה שלכם למגבלת התקציב לא מעידה על מחירי השוק כ"לא שפויים" אלא עליכם כפחדנים.
אני גאה בתמחור שאני לוקחת וכמוני כל עצמאי ונותן שירות.
אני ממליצה לכם שתהיו גאים בחיפושים שלכם, ביכולות שלכם ובתקציב שלכם וככה כולנו נרוויח!