זה הספר הראשון בו החלק של התודות לא נכתב מיד עם סיום כתיבתו. זה לא שאין לי למי להודות, פשוט בורכתי במעגל נאמן של תמיכה ונתינה לו הודיתי פעמים רבות בסופו של כל ספר וספר שכתבתי.
טעיתי לחשוב שאין טעם להודות שוב באותן מילים כתובות מפני שעצם אמירת התודה היא העיקר גם אם היא נאמרת בדיוק באותה צורה פעם אחר פעם אחר פעם.

אז, תודה!

בראש ובראשונה לבעלי המתוק, גאי, שלקח את המושכות בחופשת הסוכות ואיפשר לי לכתוב שעות על גבי שעות כדי שהסיפור של מאיה ואילן יצא מראשי אל המקלדת. אודה לו גם על שנים של ויכוחים באשר לאירועים שקרו בחיינו בהם טענתי שיד הגורל היא זאת שכיוונה אותנו והוא התעקש וטען  שהאופן בו אני רואה את הדברים הוא ילדותי.
ללא עזר כמוך כנגדי, ללא גירוי אינטלקטואלי כמו זה שאתה מספק לי בכל יום, לא הייתי מוכנה לחיות את חיי.
אני אוהבת אותך ככה, כמו שאתה.
ציניקן, רומנטיקן, ענייני, חולמני, מפנק, מתפנק…
אתה שלי ולא הייתי משנה בך דבר.

אודה גם לארבעת בניי שתמיד מראים בגרות והבנה כשהם רואים שאני לא פנויה להוות עבורם אוזן קשבת.
זה בכלל לא דבר שאני לוקחת כמובן מאליו מילדים צעירים כמוכם וחשוב לי לומר שאני גאה בכם.
אודה לכם גם על ההשראה שהייתם עבורי בכתיבת דמותה של רוני. תודה על שיחות ברומו של עולם, תודה על ניתוחים מעניינים ופותחי דעת למצבי היום-יום ותודה על אופטימיות נצחית שאתם מוסיפים לחיי.

מספר אחד לשני אני חוזרת ומודה למעגל קוראות הבטא שלי, שמורכב מכמה סבבים.
ראשונות הן מאיה קראוס ברדה ודולב בן ארוש, שתי סופרות מוכשרות בפני עצמן שאיפשרו לי לחפור להן בכל שעות היממה בקבוצת וואטסאפ משותפת רק לנו.
הן המעגל הכי קרוב אליי, אלו שקוראות כל פרק מיד עם סיום כתיבתו ומבלי שאקבל מהן 'כן! עוד! מעולה!!!' אני לא מצליחה למצוא את הכוחות להמשיך ולכתוב.
כשהיצירה מגיעה לשלב המוגמר שלה אני שולחת את מילותיי למספר קוראות בטא נוספות, שאת שמן אשמור לעצמי.
זהו מעגל שאני דואגת לרענן מדי פעם כדי לקבל חוויות קריאה שונות על כל אחד מספריי ואני מודה לכל קוראת שפינתה מזמנה כדי לספק לי חוות דעת, בקשות להבהרות, שינויים, תיקונים ועוד.

הגיעה העת לומר תודה לזאת שאוהבת לשנוא אותי ושאני אוהבת לאהוב אותה, העורכת שלי, שירי בינשטוק ברק.
הפעם, בשונה מספריי הקודמים אותם ערכה, לא נקלענו לריבים בנוגע לשינויי העריכה שהציעה.
בשיחת טלפון שקיימנו בנושא הבענו שתינו פליאה על כך.
נוהל העבודה הקבוע שלנו כולל שליחת הקובץ הגמור ממני אליה, ימים ולילות בהם היא עמלה בקפידה מעוררת השראה ומחזירה לי אותו, ימים ולילות בהם אני מאשרת או דוחה את הצעותיה לשינויי ולאחר מכן השלב הבלתי נמנע בו אנחנו מתווכחות ימים ולילות על השינויים אותם לא קיבלתי.
אותו נוהל כלל עד עתה גם ריחוק של כמה שבועות אחת מהשנייה, כדי להירגע מהאמוציות החזקות שעולות בימי הוויכוחים, ואז לאט ובטוח, האהבה חוזרת לשרור ביננו.
הפעם הדברים קרו אחרת ובאותה שיחת טלפון הבנתי מדוע.
מספר לספר, מעריכה מדהימה אחת לאחרת, אני לומדת את גישתה של שירי והיא את שלי. אני מקבלת את הצעותיה לא כשינויים אלא כשדרוגים ומטמיעה אותן לא רק בספר הנוכחי עליו אנו עובדות אלא בסגנון הכתיבה שלי.
נראה שהפעם הגעתי לכתיבה שהייתה קרובה ככל האפשר לשלמות אותה היא דורשת ממני וההבנה הזאת הסבה לי גאווה שלא האמנתי שאזכה בה.
לא קל להיות עורכת לספר הנצמד לשפה מדוברת ולא לתקנית ולא קל להיות עורכת לסופרת שלא סופרת את האקדמיה העברית ללשון.
לא קל לה, לשירי, ואני מודה לה על כל רגע ורגע בו היא סובלת אותי ומתנצלת בפניה שוב, קבל עם ועדה, על שלא את כל הצעותיה קיבלתי ומודה לה שבכל זאת זכיתי לקבל ממנה אהבה ללא גבולות.

כמוציאה לאור עצמאית, אני לא לוקחת אף תמיכה או עזרה כמובנת מאליה. בטח ובטח כשהיא נעשית בלב שלם, במקצועיות, תחת לוח זמנים לחוץ ועם המון אהבה.
זאת הפסקה בה אודה לכמהה ספונים על ההגה הקפדנית שהיא עשתה לספר הנוכחי ולכל אחד מספריי הקודמים.
הנאום שנשאת ביום חתונתי לא עזב אותי מעולם.
מעטים האנשים שמדברים אך ורק מתוך כוונה תחילה ומהיום בו אמרת שהאחות לה חיכית, מאז הולדת גאי, הגיעה בדמותי כעשרים ושמונה שנים מאוחר יותר, עשית הכל כדי לגרום לי להרגיש עד כמה התכוונת לזה.
זכיתי בעיניך הקפדניות, שעוברות על המילים אותן אני כותבת, זכיתי במוחך השנון, שמספק לי חוויות מקריאתך, זכיתי להכיר את אחת הנשים האמיתיות שנבראו בעולם הזה, זכיתי בך!
תודה לך על המאמץ, ההשקעה והתמיכה שבלעדיהם החוויה והיצירות שלי היו שונות לגמרי.

אחרונים חביבים ברשימת התודות, אך החשובים מכולם, הם אתם, הקוראים.
שחקן, שאין מי שיצפה בו, לא יחוש את המימוש שביצירה ובהקבלה, סופרת, שאין מי שיקרא את המילים שכתבה, לא תמצא מקום לשאוב ממנו את הכוחות לפתוח שוב את המחשב ולהוציא סיפור חדש אל העולם.
אתם אלה שהופכים אותי למי שאני.
תודה לכם על הבעת האמון, תודה לכם על התמיכה, העידוד, הנדיבות באמירת המילים הטובות, האומץ לומר גם את המילים הקשות ותודה לכם על שאיפשרתם לי לרגש אתכם ושהתרגשתם איתי.

התוצר המוגמר של שעות הכתיבה הפעם יכול להתאים לכולם. גברים, נשים, בני נוער וכל מי שאוהב לקרוא.
אם אתם רוצים לקרוא עוד על אילן ומאיה, התקציר ופתיחת המכירה המוקדמת מחכים לכם בקישור:

לאתר הסופרת שלי לחצו כאן.

תודה שקראתם אותי,
❤❤ אלונה ❤❤

מודעות פרסומת