החיים במודיעין – כל מה שקשור לחיים… אבל הכל!

בשבועות האחרונים הרשת וכל ערוצי התקשורת גועשים עם תלונות וטענות על הטרדות מיניות.
אני מודה. אפילו אתמול ישבתי עם גאי, בעלי המתוק, שחזר לאחר שבועיים בחו"ל ושוחחנו על הנושא. אני מרגישה צורך להתוודות כיוון שעד אתמול, לא חשבתי שזה נכון לקום ולהתלונן בפומבי על משהו שקרה לפני 20 שנה תוך ציון שמות אך יחד עם זאת, יכולתי להבין את המצוקה של מי ששתקה. הייתי חצויה בדעתי והרגשתי רע מאוד עם זה.

זה לא שלא עברתי הטרדות מיניות בעברי. עברתי, חוויתי והתמודדתי. כך לפחות חשבתי.
הכותרת בתכנית בה צפיתי בערב שישי הייתה "סערת ההטרדות המיניות" והדבר היחיד שעלה בראשי באותו רגע (כמו בכל פעם שהנושא עולה לדיון ציבורי) הוא האיש שהיה מרכז המגמה הטכנולוגית כשלמדתי בתיכון אורט מוצקין. להמשיך לקרוא "לא קל לחיות בנקודות קיצון" ←

הפירוש המילוני של המונח החפצה הוא: "התייחסות לאדם כאל חפץ".
זה מונח שאת משמעותו מאוד לא נעים לחוות ולצערי הוא מוכר יותר בהקשר של העצמה נשית. 'סקס מוכר' ואמרות באותו הסגנון, הביאו לכך שהיו משתמשים בנשים ובנשיות שלהן ככלי מכירה למוצרים או שירותים ולכן המונח 'החפצה' מעלה אצלי קונוטציות בהקשר הזה למרות שבעצם, הוא רחב בהרבה יותר מזה.

כל אדם שבחר לחשוף את עצמו ולהפוך לדמות ציבורית מתמודד עם תופעת ההחפצה.
קומיקאים שמתבקשים לספר בדיחה כשהם בתוך מעלית כאילו היו מכונת בדיחות ולא אדם עם מיליון דברים על הראש, נבחרי ציבור שנשפטים על סגנון הלבוש שלהם או על ניהול משק הבית שלהם, מפורסמים כאלו ואחרים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת ונמדדים באופן מתמשך על כל פרט ופרט בדרך חייהם… הרשימה ארוכה והיא לא מתחילה ומסתיימת בהחפצת גוף האישה אלא באדם עצמו. להמשיך לקרוא "אני לא פטיש" ←

מאז ומתמיד אני חווה את המשפט "אלונה שקט!" .
כשחילקו לכולם יכולות להשתלב בקהל, אני חושבת שהייתי בים ופספסתי את התור לקבל את המנה שלי מהיכולת הזאת. פשוט אין לי את היכולת לטוס מתחת לרדאר מבלי למשוך תשומת לב.

נכון שלפעמים זה נפלא ושב-95% מהמקרים אני מתה על זה שיש לי את היכולת להתבלט במיוחד שאני מטר חמישים ושתיים ואם אני לא אתבלט מי בכלל ידע שאני קיימת?
אבל דווקא ב-5% מהמקרים שאני לא עשיתי כלום ואני ממש לא רוצה להיות אחראית על משהו שנעשה, אני מתויגת מכוחו של הרגל וזה מוציא אותי מדעתי. להמשיך לקרוא "תהיי יפה ותשתקי!" ←

בתור נערה מתבגרת, למדתי על האהבה של הגדולים בתכניות הטלויזיה. אז, תכניות הטלויזיה והסרטים היו הרבה יותר מעודנים וסצינות הסקס בהם הסתכמו ברגעים שאחרי.

בחודשים האחרונים , אני מסתכלת בתכניות הטלויזיה בעינים אחרות. שיפוטיות יותר.
אני צופה בסצינות אהבה גרפיות ומפורטת ומתאכזבת לגלות איך עובדים עלינו בעיניים.
אני רואה איך הזוג שבוער בתשוקה תמיד מתקמר ונאנח באורגזמה מעוררת קנאה בדיוק באותו הרגע אחרי שלושים שניות של עבודה לא קשה במיוחד ואני תוהה עד כמה נערות צעירות מאמינות לשקר הזה. אני תוהה כמה נשים חיות בתחושה של כישלון כשהן צופות בסצינה כזאת.
כמה נשים חיות בתחושה שחיי המין שלהן לא רק שלא משתווים למה שמשתקף במסך הטלויזיה אלא אפילו לא מתקרבים לשם. להמשיך לקרוא "לדעתי חשוב שנדבר על זה…" ←

החברות של גבע עם ראש העיר, חיים ביבס, החלה מזמן. למעשה לפני כמעט 5 שנים!
גבע היה אז בגן חובה, ילד קטן ומלא חלומות.
הוא חזר הביתה וסיפר שהיום הוא שיחק בקוביות עם ראש העיר.
"טוב, כן, בטח" אמרתי לו "שים תיק במקום ותחלוץ נעליים בחוץ".
לא דמיינתי לרגע שהוא רציני ואני מודה שזלזלתי. אחרי שהוא המשיך והמשיך, סיפר שקראו לו חיים ושהייתה לו עניבה, שהם בנו ביחד עיר ושהתחלפו בתפקידים… פה חשדתי. להמשיך לקרוא "בחברות אמיתית אין שום דבר מלוכלך!" ←

יש הטוענים שהתחלות חדשות קשות יותר ככל שמתבגרים.
הצידוקים לטענה הזאת הם שככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מבינים שיש לנו יותר מה להפסיד, השיקולים שלנו מכילים גורמים רחבים יותר ואנחנו לא ניצבים לבד במשוואה.
יש בית, משכנתא, בעל, ילדים, כלבים, חברים… פתאום לזרוק הכל ולהתחיל מחדש לא ישפיע רק על עצמנו.

כל זה נכון אבל שימו לב לקאץ'. זאת אימרה יחסית.
התחלות חדשות בהחלט קשות יותר ככל שאנחנו מתבגרים אבל זה לא מעיד כלל וכלל על הקושי שלהן בגיל הצעיר וזה לא מגמד מההצלחה האדירה של עמידה בהתחלות חדשות כשילדים עושים את זה. להמשיך לקרוא "להתחיל מחדש" ←

מאז שפרסמתי את הספר החדש, השאלה הזאת רודפת אותי לכל מקום אליו אני הולכת. החלטתי להסביר בצורה מרוכזת איך קרה שאחרי ספר הדרכה לגידול ילדים על הרצף האוטיסטי, כתבתי רומן אירוטי לוהט 🙂

כשאני רוצה לכתוב בלי שיפריעו לי, אני עושה את זה בלילות.
אני ממתינה שכולם ירדמו (כולל בעלי המתוק) ואז אני מתגנבת החוצה ממיטתי ומתיישבת על המחשב וכותבת כדי שבסיום הכתיבה, גם אני אוכל לשכב בשקט במיטה ולהירדם.
בחופשת סוכות משהו בשגרת הכתיבה שלי השתבש. להמשיך לקרוא "איך קרה שכתבת סקס?" ←

יכול להיות שכשקראתם את כותרת הפוסט, הנחתם על מה אקשקש היום. אם ניחשתם, הפכתי לצפויה ויש לי עבודה מול עצמי לעשות ואם לא, אז היום נושא הקשקשת שלי הוא "מחירים שפויים". מתחשק לי לדבר על ההגדרה שאנשים בוחרים להשתמש כשהם מחפשים משהו בזול.
כן, כן. כולנו מחפשים דברים בזול. לא ממש חידשתי לכם. אז אם ככה, למה לא נעים להגיד את זה בקול רם?
במקום להגיד: "מחפשת ספר שעושה גוונים ומוכן לגבות מחיר זול" אתם בוחרים במינוח "מחיר שפוי". להמשיך לקרוא "שפיות היא בעיני המתבונן" ←