חיפוש

החיים במודיעין – כל מה שקשור לחיים… אבל הכל!

אני אלונה ירדן ואני כותבת מהחוויות של החיים במודיעין ובכלל… החיים קורים בכל הערים והחוויות בטח חוזרות על עצמן. ניפגש בתגובות…

קטגוריה

אנשים במודיעין

למה חצי כשאפשר שלם?

השבוע קיבלתי הצצה והבהרה עד כמה קצרים החיים שלנו.
באותו יום הרגשתי כבויה.
עצב גדול ליווה כל פעולה ופעולה שעשיתי, מחשבות על אהבה גדולה שנחצתה לשניים, על בני המשפחה שנותרו, על דמעות שזלגו מעיני כל הנוכחים ועל פרופורציות.
המון המון פרופורציות.

בבוקר המחרת התעוררתי מרוממת. מה זה מרוממת? התעוררתי מרחפת!
התעוררתי עם כבוד והערכה חדשה לחיים, לדברים הקטנים, לקשיים, לפינוקים, לאתגרים ולכל דבר שהחיים מביאים עמם כיוון שהם, החיים, לא דבר שעלינו לקחת כמובן מאליו.

זהו.
אין לי שום דבר אחר לומר לכם מלבד את המובן מאליו. למה זה מובן מאליו? כיוון שאין צורך באף אחד אחר כדי לדעת שעליכם להעריך את החיים. גם אני לא הייתי צריכה את זה. אלו משפטי השראה מוכרים, חרושים ומכובסים שנאמרים כל כך הרבה, עד שאיבדו כבר בעיניי את משמעותם, אבל… השבוע קיבלתי הצצה והבהרה עד כמה החיים שלנו קצרים וזה כל מה שהייתי צריכה כדי לקבל את מנת הפרופורציות שלי. להמשיך לקרוא "למה חצי כשאפשר שלם?"

מודעות פרסומת

לא קל לחיות בנקודות קיצון

בשבועות האחרונים הרשת וכל ערוצי התקשורת גועשים עם תלונות וטענות על הטרדות מיניות.
אני מודה. אפילו אתמול ישבתי עם גאי, בעלי המתוק, שחזר לאחר שבועיים בחו"ל ושוחחנו על הנושא. אני מרגישה צורך להתוודות כיוון שעד אתמול, לא חשבתי שזה נכון לקום ולהתלונן בפומבי על משהו שקרה לפני 20 שנה תוך ציון שמות אך יחד עם זאת, יכולתי להבין את המצוקה של מי ששתקה. הייתי חצויה בדעתי והרגשתי רע מאוד עם זה.

זה לא שלא עברתי הטרדות מיניות בעברי. עברתי, חוויתי והתמודדתי. כך לפחות חשבתי.
הכותרת בתכנית בה צפיתי בערב שישי הייתה "סערת ההטרדות המיניות" והדבר היחיד שעלה בראשי באותו רגע (כמו בכל פעם שהנושא עולה לדיון ציבורי) הוא האיש שהיה מרכז המגמה הטכנולוגית כשלמדתי בתיכון אורט מוצקין. להמשיך לקרוא "לא קל לחיות בנקודות קיצון"

אני לא פטיש

הפירוש המילוני של המונח החפצה הוא: "התייחסות לאדם כאל חפץ".
זה מונח שאת משמעותו מאוד לא נעים לחוות ולצערי הוא מוכר יותר בהקשר של העצמה נשית. 'סקס מוכר' ואמרות באותו הסגנון, הביאו לכך שהיו משתמשים בנשים ובנשיות שלהן ככלי מכירה למוצרים או שירותים ולכן המונח 'החפצה' מעלה אצלי קונוטציות בהקשר הזה למרות שבעצם, הוא רחב בהרבה יותר מזה.

כל אדם שבחר לחשוף את עצמו ולהפוך לדמות ציבורית מתמודד עם תופעת ההחפצה.
קומיקאים שמתבקשים לספר בדיחה כשהם בתוך מעלית כאילו היו מכונת בדיחות ולא אדם עם מיליון דברים על הראש, נבחרי ציבור שנשפטים על סגנון הלבוש שלהם או על ניהול משק הבית שלהם, מפורסמים כאלו ואחרים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת ונמדדים באופן מתמשך על כל פרט ופרט בדרך חייהם… הרשימה ארוכה והיא לא מתחילה ומסתיימת בהחפצת גוף האישה אלא באדם עצמו. להמשיך לקרוא "אני לא פטיש"

אל תפחדו מהפחד… הכי טוב להביט לאמת בעיניים

בימים בהם המילה "הדתה" מככבת בכל כותרת אפשרית, יצרתי שאלון במטרה לבדוק האם הצעקה הרועשת על התופעה בעיר היא קולם של מיעוט רועש או משקפת את רוב תושבי העיר. את השאלון פרסמתי בקבוצת הפייסבוק שאני מנהלת "נשים ממודיעין" בתקווה שאיזה 50-60 נשים ימלאו אותו ואם אראה שהתגובות לא מייצרות קרע חמור באוכלוסיה, אפרסם אותו גם בקבוצה גדולה יותר ומעורבת של תושבי העיר.
בתוך פחות זמן קצר מאוד השאלון החל להתמלא בתגובות. שדה "הערות" שבו הסגיר שהעונים היו גברים וגם נשים ואותם 50-60 שיחלתי להם הפכו למעל 600 מילויים של השאלון.

אז למה כותרת הפוסט מדברת על לפחד מהפחד?
כיוון שמהרגע שהשאלון יצא לאוויר נתקלתי רק בחרדות של אנשים שהתבטאו במגוון שלם של דרכים. מתנועות פוליטיות שניסו לעצור את פרסום התוצאות (מכל הקצוות של הקשת הפוליטית) ועד לתושבים פרטיים שחששו כי התוצאות יפגעו באיכות החיים פה (גם אלו שחשבו שהשאלון יראה שיש הדתה בעיר וגם אלו שחשבו שהשאלון יראה אחרת).

להמשיך לקרוא "אל תפחדו מהפחד… הכי טוב להביט לאמת בעיניים"

בחברות אמיתית אין שום דבר מלוכלך!

החברות של גבע עם ראש העיר, חיים ביבס, החלה מזמן. למעשה לפני כמעט 5 שנים!
גבע היה אז בגן חובה, ילד קטן ומלא חלומות.
הוא חזר הביתה וסיפר שהיום הוא שיחק בקוביות עם ראש העיר.
"טוב, כן, בטח" אמרתי לו "שים תיק במקום ותחלוץ נעליים בחוץ".
לא דמיינתי לרגע שהוא רציני ואני מודה שזלזלתי. אחרי שהוא המשיך והמשיך, סיפר שקראו לו חיים ושהייתה לו עניבה, שהם בנו ביחד עיר ושהתחלפו בתפקידים… פה חשדתי. להמשיך לקרוא "בחברות אמיתית אין שום דבר מלוכלך!"

שפיות היא בעיני המתבונן

יכול להיות שכשקראתם את כותרת הפוסט, הנחתם על מה אקשקש היום. אם ניחשתם, הפכתי לצפויה ויש לי עבודה מול עצמי לעשות ואם לא, אז היום נושא הקשקשת שלי הוא "מחירים שפויים". מתחשק לי לדבר על ההגדרה שאנשים בוחרים להשתמש כשהם מחפשים משהו בזול.
כן, כן. כולנו מחפשים דברים בזול. לא ממש חידשתי לכם. אז אם ככה, למה לא נעים להגיד את זה בקול רם?
במקום להגיד: "מחפשת ספר שעושה גוונים ומוכן לגבות מחיר זול" אתם בוחרים במינוח "מחיר שפוי". להמשיך לקרוא "שפיות היא בעיני המתבונן"

חכם בצורה בלתי רגילה

חשבתם פעם על המונח "חכם בצורה בלתי רגילה"?
כולם משתמשים בו בכדי להגדיר אנשים חכמים מאוד אבל… יש למונח הזה משמעות אחרת.
להיות "בלתי רגיל" זה משהו שונה מאשר מצטיין במשהו. להמשיך לקרוא "חכם בצורה בלתי רגילה"

מהר, לפני שיהיה מאוחר מידי

שוב תקופה ארוכה שלא כתבתי ולא בגלל שאין לי מה לומר.
הפוסטים מתחילים אצלי בראש, לפעמים אני מקליטה אותם בתמצות שלא אשכח ולפעמים שוכחת גם להקליט והנה עוד יום עבר בלי שאוציא את הגיגי מוחי.
היום אני עוצרת הכל, יושבת לכתוב לפני שיהיה מאוחר מידי כי לפני יומיים, קיבלתי את החדשה ששולי נפטרה. להמשיך לקרוא "מהר, לפני שיהיה מאוחר מידי"

אני לא כועסת, אני מאוכזבת

כשהייתי ילדה עשיתי הרבה שטויות. יש לי הרגשה שזה לא מפתיע אתכם בכלל 🙂
כשאמי הייתה נוזפת בי היו לה שני מצבי נזיפה.
היו את השטויות הרגילות שילדות שובבות עושות (בלאגן בחדר, אי הכנת שיעורים וכיו"ב) שהתגובה שלה אליהם הייתה כעס, אולי הרמת קול, עונשים וכיו"ב אבל היו את השטויות הגדולות שהייתי עושה וכשאני מחליטה להשתובב אני עושה את זה בענק.
דווקא לדברים הכי חמורים שעשיתי, אמי הייתה מגיבה ברוגע ושפיות והייתה אומרת לי:
"אני לא כועסת, אני פשוט מאוכזבת. ציפיתי ממך ליותר". להמשיך לקרוא "אני לא כועסת, אני מאוכזבת"

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑