בשבוע שעבר חוויתי על בשרי את תופעה ה"שיימינג" שהייתה תמיד בזויה בעייני.
בפוסט האומלל לא דובר על המקצועיות שלי. זה לא היה פוסט על תוצאה של עסקיי או ניסיון של לקוח להכפיש את פועלי, היה זה ניסיון של אישה מרירה לפגוע בי.
פגיעה אישית, שקרית ומלאת רוע שלוותה בשפה נמוכה מאוד.

מאז ומתמיד הייתי נגד תופעת ה"שיימינג" גם בגלל שהיא מציגה את הדברים בצורה אמוציונאלית וחד צדדית וגם בגלל תופעת הלוואי הבזויה לא פחות שלה שהיא תופעת העדר של המגיבים.
המגיבים שיוצאים מנקודת הנחה שרק כיוון שמשהו נכתב אז הוא נכון וממהרים לתמוך להגיב ולחזק.

אז… מסקנתי הראשונה מהשבוע שחלף היא שאני אמשיך בדרכי המכובדת, לא ארד לתגובות והוכחות בכיכר העיר ואשאיר את העבודה של ניקיון שמי לבית המשפט.
תודה לאל, אנחנו חיים במדינה שומרת חוק ועל שקרים המופצים בכדי להרע ולפגוע יש תג מחיר.

לצערי יש לי גם מסקנות עצובות יותר מצפייה במגיבים ובתומכי ה"שיימינג" האומלל ההוא.
אני מאמינה שמי שהעלתה את הפוסט כתבה מתוך פחד, כאב וחוסר אונים.
אני מבינה את זה. אני לא מסכימה עם זה אבל אני מבינה את הרצון לצאת ולצעוק כשכואב.
חבל שמה שנצעק היה מלווה בשקרים ולא בצורה נקייה על הכאב הפרטי שלה אבל כל אחד ינהג איך שהוא מאמין.
לעומת מעלת הפוסט, המגיבים כתבו מתוך שקילות דעת וירצו או לא, בחירת צד במשבר הזה.
משבר שלא אני יצרתי אם כי מצאתי עצמי עמוק בתוכו.

צפיתי בצמידות על כל תגובה ותגובה שהתווספה.
אלו שהגיבו בצורה מזעזעת, אישית ונמוכה מבלי להכיר או לדבר איתי מילה בחייהם.
אלו שישבו אצלי בבית לקפה, שעזרתי ותמכתי בהם, שנתתי להם רעיונות לפיתוח עסקי בלי שום סיבה או תמורה וגם ליוויתי אותם עד ההצלחה של הרעיונות ובחרו להגיב ולחזק את מי שעשתה "שיימינג" מחריד לשמי הטוב.
אלו שכתבו דברי חיזוק למעלת הפוסט כך שהיא תראה ותתחזק אבל אחרי כמה דקות מחקו אותם כדי שאני לא אראה ובוקר למחרת חזרו לקשרי חברות איתי עם "ממוש", "יפתי", "אהובה" ועוד.
אלו שכתבו דברי סלידה מהפוסט, שכתבו שזאת לא הדרך, שכתבו שכך לא מנהלים עניינים אישיים בין אנשים והתגובה שלהם נמחקה כלא הייתה מהשרשור. בוודאי שתימחק, בעיניים המרירות של מעלת הפוסט, למה להראות את הטוב אם אפשר לשמור על קו אחיד של רוע ושנאה?

רציתי להתעלם מה"שיימינג" האומלל הזה אבל הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל גם ארבעה ימים אחרי העלאת הזוועה הזאת לרשת החברתית.
מי שמכיר אותי, יודע שהכתוב רחוק מאוד מהמציאות, יצר איתי קשר, חיזק, חיבק, תמך… מי שמכיר אותי יודע מי אני ואני מודה לכם על כך אבל… יש פה רבים אחרים שלא מכירים אותי.
רבים שרק שמעו עלי, קראו אותי, ראו כתבות או שמעו על העשייה שלי או שום דבר בכלל.
עצוב יהיה לי אם דעתכם תושפע מהוצאת קיטור אומללה ושקרית ולכן, אני פונה אליכם, אלו שלא מכירים אותי, דעו את זה: אני שונאת "שיימינג", עכשיו יותר מתמיד.
אין ספק שמה שנכתב לא היה נעים לקריאה אבל הוא לא מה שפגע בי.
מה שפגע בי היו המגיבים והמגיבות. העדר שממהר לכתוש עם המקלדת, אלו שמציגות עצמן כחברות שלי אבל תמכו וחיזקו את מי שכתבה מילים קשות ושקריות לעברי.

מהחוויות של השבוע האחרון השכלתי.
עוד מבט מלא פרופורציה על אלו שמלאים באהבה אלי ולחיים בכלל ועל אלו שרק אומרים שהם מלאים אהבה אבל בעצם דואגים רק לעצמם.
בשבוע שעבר היה לי טיפה עצוב ועכשיו זה כבר מאחורי.

חשבתי הרבה והתלבטתי מה יהיה הצעד הבא שלי. לא מול מעלת הפוסט, העו"ד שלי יטפל בזה.
חשבתי מה יהיה הצעד הבא שלי מול המגיבים והתומכים שניסו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לתמוך בצד אחד תוך פגיעה בצד אחר ולהתנהג כאילו כלום לא קרה.
חשבתי על כל הדרכים האפשריות והחוקיות בהן אני יכולה "להחזיר" להם ולבסוף החלטתי מה יהיה הצעד הבא שלי.
אני אכתוב לכם, אסביר לכם כמה שזה כואב, כמה שזה שקרי, כמה שהתגובות שלכם לא היו במקום וכמה שזה פגע בי.
אני אכתוב לכם ואני אשים את זה מאחורי. לא אציין, לא אחשוב ולא אזכור למגיבים דבר וחצי דבר אבל אקווה שתפנימו את המסר של הפוסט הזה.

אל תעשו "שיימינג" ואל תהיו עדר. זה נבזי, נמוך ולא אנושי.
לכל מטבע שני צדדים, אל תיפלו למשחק מלוכלך של צד אחד.

מודעות פרסומת